ה
פסיפס הינו מתווה עיטורי או ציורים הנעשים על ידי שיבוצם של אבנים מסוגים שונים, חלקי שיש, זכוכית או חרס המשובצים במלט או בגבס. אומנות הפסיפס החלה כבר בעת העתיקה. הפסיפסים הראשונים היו עשויים חלוקי נחל ובתקופת יוון העתיקה זכה הפסיפס לתנופה, התפתח ונעשה בידי אומן באמצעות אבנים קטנות מסותתות ומשויפות. הפסיפס שימש כחיפוי רצפה רבגוני למבני ציבור כדוגמת מרחצאות, כנסיות, בתי כנסת ואף בבתים פרטיים. הפסיפסים הציוריים תארו מאורעות היסטוריים, סיפורים מיתולוגיים או שימשו כעיטורים דקורטיביים. איכותו של הפסיפס נקבע לפי גודל האבנים שמרכיבות אותו –ככל ש
אבני הפסיפס קטנות יותר נחשבת עבודת האומנות למורכבת יותר והפסיפס מקנה עושר ויזואלי יוקרתי יותר.
בתחום הריצוף והחיפוי, הפך הפסיפס למבוקש מאד בשנים האחרונות כמאפיין עיצובי מיוחד. חומרי הגלם המשמשים לפסיפס מגוונים ביניהם: קרמיקה, אמייל,
אבני שיש, סלעי גיר או פורצלן. הפסיפס מוסיף טקסטורה וצבע לחיפוי קירות וריצוף בחדרי אמבטיה ואף מהווה פתרון בטיחותי למניעת החלקה. חיפוי קיר בפסיפס בחדר האמבטיה מעניק אשליית מרחב ואף מקנה אור בוהק ומראה נקי במיוחד לחדרי אמבטיה קטנים וחשוכים יחסית.
חיפוי פסיפס מאפשר פתרון לחיפוי משטחים מורכבים כגון משטחים מעוגלים ועמודים עגולים. אומנם מרצפות העשויות פסיפס יקרות יותר ממרצפות רגילות אך ניתן לשלבם במקומות מיוחדים, בפנלים ומסביב למרצפות פשוטות יותר. בדרך כלל חלקי הפסיפס מגיעים מודבקים על גבי רשתות והמילוי בין חלקי הפסיפס נעשה באמצעות רובה, בדומה למילוי המשמש לאריחי קרמיקה רגילים.
השימוש ב
פסיפס כאלמנט ומוטיב ייחודי בחלל הבית מעיד על מגמה בעולם עיצוב הפנים היום: עיצוב אינדיבידואלי במגוון רחב של צבעים וטקסטורות המתאים לכל קו עיצובי, המקנה מראה יוקרתי מן המורשת התרבותית-אומנותית.